רומא!
מזה תקופה שאני דוחה את הטיול הזה בגלל חששות מחוסר נגישות ומקהל התיירים העצום. צדקתי בהיותי מודאגת. האבנים העתיקות שלך, היעדר מדרכות מונמכות, חונים בלתי חוקיים ומיליוני מבקרים לא עשו את זה קל. ובכל זאת, היופי שלך, ההיסטוריה המרתקת, האוכל הטעים והאנשים מסבירי הפנים שלך היו שווים את המאמץ.
האם אחזור? סביר להניח שלא, אלא אם אוכל לעשות זאת על שתי רגליי. אך העברנו שבוע מדהים ברומא ולמדנו מעט על איך לעשות זאת על גלגלים.
איך מגיעים?
נחתנו בשדה התעופה Leonardo da Vinci . צוות הסיוע היה מאוד יעיל: עזר לי לרדת מהמטוס בעזרת כיסא מעבר וליווה אותנו עד לאזור איסוף הכבודה. השדה עצום, עם הרבה הליכה – הזמינו עזרה אם אתם מתקשים ללכת מרחקים ארוכים או להמתין בתורים!
שדה התעופה נמצא במרחק של 32 ק"מ ממרכז רומא. הדרך הנוחה והזולה ביותר להגיע לרומא למתניידים בכיסא גלגלים היא ברכבת לאונרדו אקספרס; 35 דקות, 14€, 5:00-22:30. הרכבת היא בגובה הרציף, אבל יש רווח די רחב בין הקרון לרציף. תוכלו להזמין סיוע 12 שעות לפני היציאה ב-Sala Blu, והם יעזרו לכם לעלות/ לרדת מהרכבת. הרכבת עוצרת בתחנת טרמיני משם תוכלו להמשיך באוטובוס/מטרו למלון/יעד שלכם.
אם אתם מגיעים בשעות הלילה, תארגנו תחבורה נגישה מראש, במיוחד אם אינכם יכולים לעבור לרכב רגיל. זה יקר, אבל זו האפשרות היחידה. מוניות רגילות עולות 48€ + תעריף לילה. אנחנו הגענו בלילה ושילמנו 60€ עבור אובר (אני יכולה לעבור והכיסא שלי מתקפל). למיטב ידיעתי, האוטובוסים מ/אל שדה התעופה אינם נגישים לכיסאות גלגלים.
בגובה הרציף אך עם רווח
סיוע דרך Sala Blu
תחבורה ציבורית
עבורי, אוטובוסים היו הדרך הנוחה ביותר להתנייד בעיר. ברובם יש רמפות בדלת השנייה, והם תכופים מאוד.
כדי לתכנן את המסלולים, השתמשנו באתר Atac Roma. בדף "חשב מסלול" יש תיבת סימון "נתיב נגיש", אך אני ממליצה להשתמש בה רק לנסיעות במטרו/רכבת – רוב האוטובוסים נגישים גם אם האתר לא מציין זאת במפורש.
כרטיס אוטובוס עולה €1.50 ותוקפו 100 דקות מרגע התיקוף. תצטרכו לתקף (להפעיל) את הכרטיס שלכם ברגע שאתם עולים לאוטובוס. קניית כרטיסים ישירות באוטובוס אינה אפשרית; תוכלו לרכוש אותם בחנויות Tabacchi, תחנות מטרו, או דרך אפליקציית MyCicero.
ישנם סוגים שונים של כרטיסים לתחבורה ציבורית, בהתאם לצרכים שלכם. בכרטיס ה-100 דקות החד-פעמי שהוזכר לעיל אפשר להשתמש לנסיעה אחת במטרו או לכמה נסיעות רצופות באוטובוס ובחשמלית, כל עוד זמן הנסיעה הכולל לא עולה על 100 דקות מרגע התיקוף. יש גם כרטיסים ל-24 שעות ב-7€, וכרטיסים לתיירים ל-72 שעות ב-16.5€ או לשבוע ב-24€.
המטרו של רומא לא נוח למתניידים בכיסאות גלגלים. בקו A יש רק קומץ של תחנות נגישות, וקו B למרות שהוא נגיש, לא מאוד מועיל בהגעה לאתרי תיירות. לאחר שנתקענו מתחת לאדמה בפריז (המעלית הייתה בתחזוקה), בחרנו באופציה הבטוחה יותר, מעל הקרקע, ולא נסענו במטרו.
תיצרו קשר עם Atac Roma (כל הפרטים כאן) כדי לקבל מידע נגישות עדכני.
אוטובוסי התיירים ( Hop-On Hop-Off) הינם ללא תשלום למתניידים בכיסאות גלגלים (בתשלום למלווים) והם עוצרים ליד כל אתרי התיירות העיקריים.
נגישות ברומא - כללי
כל מה שאני יכולה לייעץ זה תהיו מוכנים לכל תרחיש; הכל מאוד אקראי. ברחובות הראשיים המדרכות חלקות ומונמכות, אך החנויות לרוב לא נגישות. הרחובות הקטנים יותר מרוצפים באבנים עתיקות ולרוב שבורות, עם מדרכות צרות מאוד או בכלל לא קיימות. חניה תוך חסימת מדרכות מונמכות היא בגדר נורמה ברומא, אז תהיו מוכנים לנסוע על הכביש (כך עשיתי ב- 50% מהמקרים). הסיכוי הטוב ביותר למצוא שירותים נגישים הוא בבתי מלון גדולים או במוזיאונים. ברוב המסעדות ובתי הקפה, במיוחד הישנים והמיוחדים, יש מדרגה; אזור ישיבה חיצוני היה האפשרות היחידה שלנו ברוב המקרים.
כשעשינו קניות ב-"via de Corso" המפורסם, למדנו שבחנויות הגדולות יותר, כמו "זארה" ו-"ספורה", יש רמפה ניידת אם תשאלו איש צוות, אבל לא בכולן. ב"מנגו" למשל אמרו לנו שהם מעולם לא נתקלו במצב בו לקוח בכיסא גלגלים ביקש רמפה, אז אין להם.
אחרי שמצאתי את עצמי מחכה מחוץ לחנות פעם אחת יותר מדי, ויתרנו לגמרי על חוויית הקניות. אני מאמינה שקניון היה יכול להיות אופציה הרבה יותר טובה עבורי, אבל לא היה לנו זמן.
המלצה על מלון
התארחנו במלון 4 כוכבים Best Western Premier Hotel Royal Santina, בחדר נגיש לכיסא גלגלים מספר 411. המלון נמצא במרחק של 3 דקות הליכה מתחנת רומא טרמיני (רכבת, מטרו, אוטובוס), אך רחוק מהמרכזה העתיק של רומא (אשר הפך את המחיר לזול יותר משמעותית).
החדר היה מרווח לסטנדרט אירופאי, אבל עיצוב חדר האמבטיה היה מעט מאתגר בכיסא גלגלים. כפי שניתן לראות בתמונות, הוא מצויד במוטות אחיזה, מקלחון שטוח עם ספסל ישיבה (אותו ניתן להחליף בכיסא פלסטיק לפי בקשה), כיור נגיש וכבלי חירום. המיטה מאפשרת שימוש במנוף במידת הצורך.
אזור ארוחת הבוקר היה מרווח מאוד, והצוות אדיב וידידותי במיוחד.
החסרונות היחידים בעיניי היו רמפה קטנה אך תלולה מאוד בכניסה וריח חזק של חומרי ניקוי בחדר.
נקודות עניין של רומא
במוזיאונים/אתרים היסטוריים של רומא, אדם המתנייד בכיסא גלגלים + מלווה אחד נכנסים חינם וללא המתנה בתור. גשו ישירות לכניסה, מיצאו איש צוות ותקבלו טיפול VIP. הישתמשו בשירותים הנגישים באתרים אלו; אי אפשר לדעת מתי תמצאו אחרים!
קולוסאום
הקולוסיאום מוקף אבני מרצפת עתיקות, תתכוננו לנסיעה קפיצית כדי להגיע לשם. בדוכן כרטיסים ליד הכניסה תצטרכו "לרכוש" את הכרטיסים שלכם (חינם בהצגת תעודה) ולהציגם בכניסה. אל תחכו בתור; הם יאפשרו לכם להיכנס מיד. לאחר בדיקת האבטחה, עקבו אחר השילוט "disabled route ".ניתן לבקר בכיסא גלגלים בכל המפלס השני (באמצעות מעלית שהותקנה במקום) ובחלק קטן מהמפלס הראשון. שימו לב: הנסיעה בחלקי תיאטרון מסוימים אינה חלקה במיוחד.
קלות ביקור בכיסא גלגלים 3/5 (בגלל הנסיעה על האבנים בדרך לשם ורצפה עתיקה ושבורה בחלקים מסויימים בתוך הקוליסאום)
כיכר פטרוס הקדוש והבזיליקה – ותיקן
גם כאן הכיכר ורוב הרחובות המובילים אליה מרוצפים אבנים עתיקות. כדי להיכנס לבזיליקה, ניגשנו לשומר שעזר לנו לעקוף את התור הארוך וליווה אותנו לכניסה. הכניסה הנגישה נמצאת בצד ימין, שם תמצאו מעלית לקומה הראשית ושירותים נגישים. כשתעלו לקומה הראשית, יש רמפה לתוך הבזיליקה. מבקרים ללא מוגבלויות יכולים לשלם 10 אירו כדי לבקר בכיפת הבזיליקה. מתניידים בכיסאות גלגלים או אנשים עם קשיי ניידות ומלווה אחד יכולים לעלות לגג (אך לא לכיפת הבזיליקה) בחינם ומשם אפשר לראות את הכיפה המרשימה ואת פסלי הגג. אם תרצו לעשות זאת, לכו לדלת הראשונה משמאל בתוך הבזיליקה (אם פניכם למזבח), שם תמצאו מעלית לגג.
קלות ביקור בכיסא גלגלים 4/5 (בגלל הנסיעה על האבנים בדרך לשם)
המוזיאונים של הותיקן
אם אתם לא אוהבים המונים כמוני ומבקרים ברומא בין אפריל לאוקטובר, נסו לתכנן את הביקור שלכם במוזיאוני הוותיקן בשישי או שבת. המוזיאונים פתוחים עד 22:30, ואם תגיעו אחר הצהריים, תוכלו להסתובב בחופשיות מבלי לדאוג שתדרסו את האנשים סביבכם.
גם כאן תצטרכו "לקנות" את הכרטיסים בחינם (הנכה ומלווה אחד) בדוכן הכרטיסים ולהציג אותם בכניסה.
המוזיאונים עצומים ומבלבלים, אבל הצוות עוזר מאוד ויכוון אתכם בשמחה לעבר המסלול הנגיש.
כדי לבקר בקפלה הסיסטינית, תצטרכו לנסוע במשך זמן מה בכיוון ההפוך משאר המבקרים (זהו המסלול הנגיש היחיד) עד למעלית מדרגות קטנה. לאחר מכן, השומרים עוצרים את ההמון כדי לאפשר לכם להתגלגל ללא הפרעה במסדרון צר המוביל אל הקפלה. כשנכנסנו לתוך הקפלה, שומר ביקש מאנשים לזוז ודאג לי למקום טוב במרכז. אסור לצלם בפנים.
תוכלו לשאול מדריך קולי בחינם וללא המתנה בתור (רק לאדם עם מוגבלות) בקומה השניה, בכניסה למוזיאונים.
קלות ביקור בכיסא גלגלים 5/5
המוזיאון היהודי, בית הכנסת "Tempio Maggiore," ורובע הגטו היהודי
בית הכנסת והמוזיאון היהודי נמצאים בלב רובע הגטו היהודי, ליד נהר הטיבר. הגטו היהודי מתוארך למאה ה-16 ולא קל לטייל בו בכיסא גלגלים בגלל אבני המרצפת השבורות והקרקע הלא אחידה שלו. הרובע הוא אחד מהאוצרות הנסתרים של הבירה, שכונה קטנה ועשירה במורשת ארכיאולוגית, דתית ותרבותית ומנות קולינריות שהיוו השראה משמעותית למטבח הרומי המסורתי.
בית הכנסת נבנה בשנת 1904 ועדיין מקום פעיל לקהילה היהודית ברומא. בהסתובבות בסמטאות הצרות של הגטו היהודי, תתקלו באבנים מוזהבות בכניסות לבניינים. על האבנים חקוקים שמותיהם, ותאריכי הלידה/הוצאה להורג, של אלה שנתפסו, נשלחו לאושוויץ, ונרצחו ב-1943 על ידי הנאצים.
הביקור בבית הכנסת ובמוזיאון היהודי אינו כרוך בתשלום למתניידים בכיסאות גלגלים ולמלווה אחד. המוזיאון קטן, שעתיים יספיקו כדי לבקר בשניהם. בית הכנסת נגיש דרך רמפה, והמוזיאון דרך מעלית קטנה (שעם המזל שלי נתקעה כשאני בתוכה). למרבה הצער, חדר השירותים הנגיש במוזיאון משמש כמחסן, מה שהופך אותו למאתגר מאוד עבור נכים הזקוקים למרחב הנוסף.
ממש מול בית הכנסת נמצאת אנדרטת פורטיקו ד'אוטביה. בעוד שנסיעה בכ"ג בין ההריסות אינה אפשרית, תקבלו תצפית טובה מ-Via del Portico d'Ottavia, הרחוב הראשי של הרובע. באותו רחוב תמצאו מסעדות עסוקות רבות המגישות מאכלים יהודיים-רומיים וכשרים. אני ממליצה לטעום כמה מהמנות המיוחדות למטבח זה וליהנות מהאווירה התוססת של האזור.
היום, הגטו היהודי נחשב לאחד הרובעים היקרתיים והמבוקשים של רומא.
קלות לבקר בכיסא גלגלים – בית הכנסת והמוזיאון 4/5, הרובע היהודי 2/5.
הפנתיאון, מזרקת טרווי ופיאצה נבונה
הפנתיאון הוא מבנה עתיק נוסף שנגיש לכיסאות גלגלים ונחשב למבנה השמור ביותר מימי רומא העתיקה.
הוא ממוקם בלב ליבה של העיר, כך שנסיעה הקופצנית על אבנים היא בלתי נמנעת. כשאתם שם, מצאו איש צוות, והוא ילווה אותכם לכניסה הנגישה מבלי שתצטרכו להמתין בתור.
עבורי, הפנתיאון היה המבנה המרשים ביותר ובהחלט שווה ביקור. הערה: נסו לבקר מוקדם בבוקר או לפני שעת הסגירה כדי להימנע מהמונים.
מזרקת טרווי ללא ספק יפהפייה, אבל בכיסא גלגלים כמעט בלתי אפשרי להתקרב אליה. עשינו את הטעות לבקר ביום ראשון בערב וזה הרגיש כאילו כל התיירים על פני כדור הארץ היו שם איתנו. זה היה מהמם, רועש ומעט מלחיץ. נסו ללכת מוקדם בבוקר; תקבל נוף ואווירה הרבה יותר טובים.
אהבתי מאוד את פיאצה נבונה! מלבד הקושי בנסיעה על אבנים – אווירה פנטסטית עם מופעי רחוב, אמנות יפה ואוכל טעים במסעדות המקיפות את הפיאצה.
שוק פורטה פורטזה, רובע טרסטוורה, וטיילת לאורך נהר הטיבר.
בימי ראשון, שוק הפשפשים פורטה פורטזה פותח את מאות הדוכנים שלו ומציע הכל ממוצרי עור מקומיים ועתיקות ועד סחורה סינית מיובאת.
אם אתם מקווים למצוא מתנות או מזכרות עבור יקיריכם, אל תבזבזו את זמנכם. השוק עמוס, מאתגר לניווט בכיסא גלגלים, ובעיניי לא שווה את המאמץ.
אחרי 30 דקות ושני מעילי "עור" ב-15€, נמאס לנו ויצאנו לכיוון הנהר לטיול יום ראשון שליו. חומות גבוהות מקיפות את נהר הטיבר משני צידיו בגלל שיטפונות, וקיימים רק מסלולי אופניים נטולי מדרגות בודדים שמובילים למים. אחד מהם נמצא ליד פונטה סובליצ'ו, לא רחוק משוק פורט פורטזה.
שכונה ציורית נוספת ברומא שאהבנו מאוד היא טרסטוורה (מעבר לטיבר). השכונה הישנה והאיטלקית באמת עם הסמטאות הצרות והבתים מימי הביניים היא תוססת – עם הרבה חנויות מזכרות, מסעדות, טרטוריות ופיצריות. למרות הקסם של השכונה, האבנים העתיקות הופכות את הנסיעה במבוך הרחובות שלה למאתגרת.
שכונת ושוק קמפו דה פיורי
Campo De Fiori (בתרגום מילולי: שדה של פרחים) הוא עוד חלק מקסים ומלא קסם ברומא העתיקה. הכיכר שבה שוכן שוק איכרים מאז 1869 (שני עד שבת בבוקר) הייתה בעבר אחו מלא בפרחים. כעת, השוק מציע מגוון תוצרת מקומית, לרבות פרחים, פירות וירקות, עשבי תיבול, פסטה, משקאות אלכוהוליים ויינות, מזכרות ועוד. בערב, האזור הופך לאחד ממקומות המפגש הטובים ביותר ברומא הודות למגוון הרחב של מסעדות, ברי קוקטיילים וטרסות.
שוב, האבנים יכולות להפוך את הביקור למאתגר מעט, אבל זה שווה את זה אם אתם יכולים.
תחנת רומא טרמיני
תחנת טרמיני היא אופציה טובה אם אתם מחפשים קניות זולות ונגישות לא רחוק ממרכז רומא (הקניונים הגדולים רחוקים ממרכז רומא). התחנה מארחת גם את Mercato Centrale, שם תוכלו לטעום כמה מהמנות המקומיות של רומא. לא ממליצה להגיע לשם במיוחד, אבל אם אתם במקרה באזור, השוק שווה ביקור. אכלנו שם פיצה מהממת בסגנון נאפולי.
אוכל ברומא
אני לא מומחית לאוכל, אבל אני מאוד אוהבת לאכול. הנה כמה מקומות שאהבנו והיינו חוזרים אליהם:
Ai Tre Scalini – האוכל והשירות היו לא פחות ממדהימים. המסעדה אינה נגישה לכיסאות גלגלים, אבל יש כמה שולחנות בחוץ. הקפידו להזמין מקום מראש או להגיע בפתיחה; המסעדה נעשית עמוסה מאוד, עם תור ארוך בחוץ. (אין שירותים נגישים).
La Taverna dei Quaranta – מטבח רומי אותנטי, אוכל טרי וטעים, לא יקר, 10 דקות הליכה מהקולוסיאום. החלל הפנימי נגיש לכיסא גלגלים, אבל השירותים לא. הצוות לא דובר אנגלית.
Sant' Eustachio Il Caffè – כמה מקומיים אמרו לנו שזה הקפה הטוב ביותר ברומא, אז החלטנו לנסות כשהיינו באזור. הקפה והמאפים מצוינים, אבל השירות נוראי. בנוסף, צריך לחכות הרבה זמן לשולחן.
Gelateria Artigianale Corona Roma – (קישור לאינסטגרם, אין להם אתר). הג'לאטו הכי טוב שטעמנו ברומא (וטעמנו הרבה!).
Roscioli Caffè Pasticceria -ה-Maritozzi הכי טעים שאכלנו (לחמניות שמנת מתוקה איטלקית).
Mercato Centrale – Marco Quintili‘s shop – הפיצה מעולה!
הייתם ברומא? השאירו את הרשמים שלכם על הנגישות בתגובות!