שוויץ היא אחת המדינות שבהן התחבורה הציבורית הכי ידידותית למתניידים בכיסאות גלגלים. טיילתי בה פעמיים, והשתמשתי ברכבות, אוטובוסים, רכבות קלות, סירות, רכבלים ופוניקולרים, בלי לשכור רכב ובלי להסתמך על מוניות נגישות.
היא גם אחת המדינות שבהן השימוש בתחבורה הציבורית לא מגביל אתכם רק לערים. בדיוק להפך. אפשר להגיע איתה לפסגות הרים, למפלים ולאגמים אלפיניים, לטייל בכפרים קטנים או לצאת לשיט באגמים. אפשר להגיע להמון מקומות מדהימים ולחוות את הטבע המשגע שיש למדינה הזאת להציע, והכול בתחבורה ציבורית נגישה ובלי לדאוג יותר מדי ללוגיסטיקה.
האם הכול היה מושלם? ממש לא. נתקלנו במעליות שלא עבדו, במידע על נגישות שלא תמיד היה ברור ובכמה רגעים מלחיצים בדרך. אבל בסך הכול ההתניידות הייתה קלה, ויותר מהכול, היא נתנה לי את החופש לטייל בדרך שאני רוצה.
במדריך הזה אשתף איך עושים את זה: איך משתמשים באפליקציה ובאתר של SBB כדי לתכנן מסלולים נגישים ולרכוש כרטיסים, מתי ואיך מזמינים סיוע, למה לצפות מבחינת נגישות ואיזה כרטיס נסיעה הכי משתלם עבורכם.
איך תתכננו את המסלול שלכם
כמעט כל נסיעה שלי בשוויץ התחילה באפליקציה או באתר של SBB. השתמשתי בהם כדי לתכנן מסלולים, לבדוק לוחות זמנים, לרכוש כרטיסים, והכי חשוב, לבדוק את הנגישות של כל נסיעה.
הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לסמן בחיפוש את האפשרות Accessible connection (מסלול נגיש).
כשמחפשים מסלול, האפליקציה מציגה את הנגישות של הנסיעה והאם אפשר לעלות לרכבת באופן עצמאי או שיש צורך בסיוע. כמו שאפשר לראות בדוגמה למטה, אפילו באותו מסלול יכולה להיות רכבת אחת שמאפשרת עלייה עצמאית ורכבת אחרת שבה נדרש סיוע.
בכל פעם שהייתה לי אפשרות לעלייה עצמאית, העדפתי אותה. גם אם זאת הייתה נסיעה ארוכה יותר, זה נתן לי את החופש להיות ספונטנית ולא לתכנן את היום שלי סביב הזמנת סיוע מראש ולוגיסטיקה.
בהמשך המדריך אסביר איך מזמינים סיוע.
תוודאו שאתם בודקים את כל המסלול, ולא רק חלק ממנו. המסלול יכול לכלול כמה סוגים של תחבורה, כמו רכבת, אוטובוס, רכבל או פוניקולר. מתכנן המסלולים של SBB יציג לכם את כל המידע, כולל זמני החלפה, שינויים ברציפים וגם תקלות שעלולות להשפיע על הנסיעה, כמו מעליות שלא עובדות.
מבחינתי, זה אחד הדברים שהפכו את ההתניידות בשוויץ לכל כך פשוטה. יכולתי לפתוח את האפליקציה, לבדוק איך להגיע ממקום למקום ולוודא שהמסלול נגיש ומתאים לי לפני שיצאתי לדרך.
טוב לדעת: לא צריך לפתוח חשבון ב-SBB כדי לחפש מסלולים, לבדוק לוחות זמנים או מידע על נגישות. תצטרכו חשבון רק אם תרצו לרכוש כרטיסים דרך SBB או להזמין סיוע באמצעות הטופס המקוון.
נסיעה ברכבות
תלוי בסוג הרכבת והתחנה, תוכלו לעלות לרכבת באופן עצמאי או שתצטרכו להזמין סיוע. ברכבות שמאפשרות עלייה עצמאית יש רמפה אוטומטית שיוצאת מהרכבת ומתחברת לרציף, ואתם פשוט עולים.
חשוב רק שתעלו מהדלת המסומנת ב-♿️, שם הרמפה היא ממש בגובה הרציף. בדלתות אחרות יכול להיות הפרש גובה קטן.
ברוב התחנות הגדולות, המסכים ברציף מציגים את מבנה הרכבת ואת האזור שבו צריך להמתין לקרון הנגיש.
בקרון הנגיש יש גם אזור ייעודי לנוסעים בכיסאות גלגלים ושירותים נגישים, שלא קיימים בשאר הקרונות.
מניסיוני, רוב האנשים קמו ופינו את המקום הייעודי לכיסאות גלגלים כשעליתי לרכבת, ואם לא, אז הכרטיסן או איש צוות הסיוע ביקשו מהם לפנות את המקום.
ברכבות שבהן נדרש סיוע, תהליך העלייה לרכבת קצת שונה.
הזמנת סיוע
אם הנסיעה שלכם דורשת סיוע, אפשר להזמין אותו דרך SBB Contact Center Handicap, בטלפון למספר המקומי ללא עלות או באמצעות טופס מקוון. את הסיוע צריך להזמין לפחות שעה לפני הנסיעה, ובמקרים מסוימים מוקדם יותר.
אני אישית העדפתי את הטופס המקוון, כי לרוב אני מטיילת בחו"ל עם eSIM לגלישה בלבד ואין לי מספר מקומי. כדי להזמין סיוע דרך הטופס, צריך לפתוח חשבון ב-SBB.
לאחר ביצוע ההזמנה תקבלו מייל עם אישור ופרטי הסיוע שהוזמן.
אם אתם מעדיפים להזמין סיוע בטלפון, אפשר להתקשר למספר 0800-007-102.
לאחר שהזמנתם סיוע, איש צוות יפגוש אתכם בנקודת המפגש שנקבעה ויעזור לכם לעלות לרכבת באמצעות רמפה או מעלון. הסיוע מתואם גם בתחנת היעד, כך שאיש צוות יחכה לכם שם ויעזור לכם לרדת מהרכבת.
אם הנסיעה כוללת החלפת רכבות, הסיוע יתואם גם לכל חלקי הנסיעה במסגרת אותה הזמנה.
נסיעה עם מוגבלות שקופה
SBB משתתפת גם בתוכנית Hidden Disabilities Sunflower. אם יש לכם מוגבלות או מצב רפואי שאינם נראים לעין, תוכלו לקבל ללא עלות שרוך עם סמל החמנייה במרכזי השירות של SBB, ללא צורך בהצגת אישור על המוגבלות.
השימוש בשרוך הוא כמובן לבחירתכם, והוא מאפשר לסמן בצורה דיסקרטית לצוות SBB שייתכן שאתם זקוקים ליותר זמן או לסיוע במהלך הנסיעה. לפי SBB, אנשי הצוות שעובדים מול נוסעים עברו הכשרה לזהות את הסמל ולהציע עזרה במידת הצורך.
מידע נוסף על התוכנית תוכלו למצוא בעמוד Hidden Disabilities Sunflower של SBB.
אוטובוסים וחשמליות
בטיולים שלי נתקלתי בשני סוגים של אוטובוסים: אוטובוסים נמוכים עם רמפה ידנית בדלת השנייה, ואוטובוסים גבוהים יותר עם מעלון חשמלי בדלת השנייה. בשני סוגי האוטובוסים היה מקום ייעודי אחד לכיסא גלגלים, ולא הייתי צריכה להזמין מקום או סיוע מראש.
בחלק מהאזורים הנהגים הקפידו שאשב עם הגב לכיוון הנסיעה וחגרו אותי בחגורה, ובאזורים אחרים פשוט נכנסתי וישבתי איך שנוח לי.
בכל מקרה, הנסיעה באוטובוסים הייתה ממש קלה, במיוחד כשרצינו להגיע לכפרים קטנים יותר או במקרים שבהם לא רציתי להתעסק עם הזמנת סיוע מראש.
יצא לי להשתמש בחשמליות (רכבות קלות) רק בבאזל ובברן, וההתניידות בהן הייתה ממש קלה. בחלק מהתחנות הרכבת הייתה בגובה הרציף ופשוט עליתי, ובאחרות, שבהן היה הפרש גובה, הנהג פתח עבורי רמפה ידנית.
רכבלים, רכבות שיניים, פוניקולרים וסירות
ועכשיו לחלק הכיפי. כאן רשת התחבורה הציבורית של שווייץ באמת פותחת המון אפשרויות למטיילים בכיסאות גלגלים.
באפליקציית SBB תוכלו למצוא מידע חלקי על נגישות ברכבלים, פוניקולרים וסירות, אבל אני ממליצה לבדוק גם ישירות באתר של אמצעי התחבורה הספציפי שבו אתם מתכננים להשתמש. רמת הנגישות משתנה, ולא הכול נגיש לכל סוגי כיסאות הגלגלים. בחלקם יש מגבלות של גודל ומשקל של אמצעי הניידות, אחרים אינם נגישים בכלל, ולחלקם יש מדרגה או שתיים.
רוב הרכבלים שבהם נתקלתי היו מודרניים ונגישים לחלוטין, ביניהם הרכבל לסטוקהורן (Stockhorn), הרכבל לקרדדה (Cardada) שבטיצ'ינו, הרכבל מסטכלברג למירן (Stechelberg–Mürren), שהוא גם הרכבל התלול בעולם, והאייגר אקספרס (Eiger Express) מגרינדלוולד טרמינל (Grindelwald Terminal) לאייגרגלטשר (Eigergletscher).
בפוניקולרים הנגישות הייתה קצת פחות אחידה. הפוניקולר להרדר קולם (Harder Kulm) היה נגיש, אבל רק לכיסאות גלגלים ידניים או קלי משקל, והמידע לגבי הדרך לרציף הנגיש לא היה ברור בכלל. הפוניקולר לבירגנשטוק (Bürgenstock), מעל אגם לוצרן, היה נגיש, וכך גם רכבת השיניים ליונגפראויוך (Jungfraujoch).
לעומת זאת, רכבת ברינץ רוטהורן (Brienz Rothorn Railway) והפוניקולר באורסלינה (Funicular Orselina) בלוקרנו לא היו נגישים בכלל לכיסאות גלגלים.
יצא לי לשוט באגם מאג'ורה (Lake Maggiore), באגם לוצרן (Lake Lucerne) ובאגם תון (Lake Thun), ולמזלי כל הסירות שבהן שטתי היו נגישות לכיסאות גלגלים.
זה לא בהכרח אומר שכל צי הסירות בכל אחד מהאגמים נגיש, ולכן חשוב לפנות לחברת הספנות ולוודא מולם. גם באפליקציית SBB קיים לפחות מידע חלקי לגבי נגישות הסירות.
כרטיסי נסיעה
שוויץ מציעה כמה סוגים של כרטיסי נסיעה, ולא תמיד קל להבין איזה מהם הכי משתלם. שתי האפשרויות העיקריות לתיירים הן Swiss Travel Pass ו-Swiss Half Fare Card.
ה-Swiss Travel Pass מאפשר נסיעה ללא הגבלה ברכבות, אוטובוסים וספינות למשך 3, 4, 6, 8 או 15 ימים רצופים. נכון ל-2026, המחיר מתחיל ב-254 פרנק שוויצרי לשלושה ימים במחלקה שנייה. הכרטיס כולל גם חלק מהנסיעות לאתרים בהרים, הנחות של עד 50% על נסיעות נוספות וכניסה חינם ליותר מ-500 מוזיאונים.
ה-Swiss Half Fare Card עולה 150 פרנק שוויצרי ותקף לחודש. במקום נסיעות ללא הגבלה, הוא מאפשר לרכוש את רוב כרטיסי הרכבות, האוטובוסים והספינות, וגם כרטיסים לרכבות שיניים ורכבלים רבים, ב-50% הנחה.
בשני הטיולים שלי בחרתי ב-Swiss Half Fare Card. לפני שקניתי אותו, חישבתי כמה יעלו הנסיעות הארוכות שידעתי שאעשה בין האזורים השונים. הנסיעות האלה לבדן כבר הפכו את הכרטיס של 150 פרנק למשתלם. כל השאר היה בונוס. חסכתי גם בחלק מהרכבלים, הספינות, הפוניקולרים והאוטובוסים שבהם השתמשתי במהלך הטיול.
לכן ההמלצה שלי היא פשוט לעשות את החישוב בהתאם למסלול שלכם. אם אתם מתכננים לנסוע הרבה, כמעט בכל יום, וגם לבקר במוזיאונים, ה-Swiss Travel Pass כנראה יהיה משתלם יותר עבורכם. אבל אם אתם נשארים לתקופה ארוכה יותר, עוברים בין כמה אזורים וגם מבלים כמה ימים בכל אזור, ה-Swiss Half Fare Card יכול להיות אופציה מצוינת.
מטיילים עם מלווה? תבדקו את התנאים של כל רכבל או ספינה שבהם אתם מתכננים לנסוע. ברבים מאלה שבהם השתמשתי, מלווה של אדם עם מוגבלות קיבל כרטיס חינם.
אל תשכחו את כרטיסי האורח המקומיים
יש עוד דרך לחסוך כסף שכדאי להכיר. באזורים מסוימים, אם אתם מתארחים במלון או במקום לינה שמשתתף בתוכנית המקומית, תקבלו כרטיס אורח שכולל תחבורה ציבורית בחינם באזור. אנחנו קיבלנו את ה-BaselCard, ה-Ticino Ticket וכרטיס האורח של ברן, ויכולנו להשתמש בתחבורה הציבורית המקומית בחינם באזורים האלה.
לסיכום
אחרי שני טיולים בשוויץ, שאותם עשיתי רק בתחבורה ציבורית, אני יכולה להגיד לכם שהחוויה הייתה מעולה.
כן, דרוש קצת מחקר ותכנון מראש, ולא כל אמצעי תחבורה יהיה נגיש, אבל העובדה שיש מידע אמין על נגישות ושברוב המסלולים יכולתי להיות ספונטנית ולהתנייד באופן עצמאי עשתה הבדל עצום.
כמובן, יש גם דברים שיכולים להשתבש, והיו כמה רגעים מלחיצים. בטיול האחרון הגענו לבאזל אחרי 11 בלילה וגילינו שהמעלית מהרציף שלנו לא עובדת. המנהרה להולכי רגל כבר הייתה סגורה ללילה. כרטיסן הרכבת עזר לנו למצוא עובד של התחנה, שבסופו של דבר פתח עבורנו את המנהרה כדי שנוכל לצאת. אחר כך גילינו שזאת לא הייתה המעלית היחידה, אלא שכמה מהמעליות בתחנת באזל לא עבדו באותו ערב.
בטיול הקודם היה לי מקרה שבו הזמנתי סיוע מראש והוא לא הופיע, ובסופו של דבר נוסעים אחרים עזרו להוריד אותי מהרכבת.
אבל בסך הכול, זאת באמת אחת ממערכות התחבורה הציבורית הנגישות והטובות ביותר שיצא לי להשתמש בהן, והיא מאפשרת להגיע לכל כך הרבה מקומות בטבע.
אני מקווה שהמדריך הזה יעזור לכם לתכנן את הטיול הבא בקלות רבה יותר. ואם יש לכם שאלות על טיול בשוויץ בכלל ועל נגישות בפרט, מוזמנים להשאיר אותן בתגובות.
