האנרגיה של מדריד תפסה אותי מיד כשירדתי מהרכבת. יש בה את ההמולה של עיר גדולה – קצת ניו יורקית כזאת – אבל עם נשמה ספרדית, חמה ונינוחה יותר. יש בה קצב שמאפשר לעצור רגע, לנשום, להסתכל מסביב. בניגוד לברצלונה, מדריד לא מנסה להיות מושלמת. היא לא נראית כמו גלויה. היא מחוספסת, לפעמים אפילו קצת מבולגנת – אבל היא כנה, לא מתנצלת ולא מתאמצת להרשים. וזה בדיוק מה שכבש אותי.
כמישהי שבאה בפעם הראשונה, לקח לי רגע להתחבר – אבל ברגע שנכנסתי לאווירה, פשוט נהניתי. כמו תמיד, הסתובבתי עם כיסא הגלגלים החשמלי והמתקפל שלי, ה-Whill C2, ועם מלווה שאינו נכה.
איך מגיעים
הגענו למדריד ברכבת המהירה של Renfe מברצלונה – קצת פחות משלוש שעות, והכי טוב? לא הייתי צריכה להיפרד מהכיסא שלי. זו הייתה נסיעה נוחה וקלה, במיוחד אחרי שהבנו איך כל התהליך עובד.
תחבורה ציבורית ונגישות כללית
מדריד נגישה יחסית לכיסאות גלגלים, אבל כמו בהרבה ערים אירופיות – השכונות הישנות יותר יכולות להיות מאתגרות. תתכוננו למדרכות צרות, רחובות מרוצפים באבנים לא הכי סימפטיות, והמון חנויות ומסעדות עם מדרגה בכניסה.
אבל – ויש אבל חשוב – כמעט בכל מעבר יש הנמכות מדרכה, וזה ממש מקל על ההתניידות בעיר. בשכונות החדשות וברחובות המרכזיים כמו גראן ויה או סלמנקה, הנגישות הרבה יותר טובה ונוחה.
אנחנו התניידנו בעיקר באוטובוסים ומוניות נגישות, והאמת? זה עבד ממש טוב. האוטובוסים במדריד מותאמים לכיסאות גלגלים – יש רמפה בדלת השנייה ומקום ייעודי בפנים. רוב הנהגים היו סבלניים ועוזרים, ושני קווים מרכזיים – 001 ו-002 – אפילו חינמיים לחלוטין, בונוס לא רע בכלל. על המטרו ויתרנו מראש, כי הרבה תחנות עדיין לא נגישות, ולא רציתי להסתכן.
המוניות הנגישות הפתיעו לטובה – המלון הזמין לנו אותן בלי בעיה, וגם ראינו לא מעט ברחוב. אם יש לכם מספר מקומי, אפשר להזמין גם דרך אפליקציית Cabify, וזה ממש נוח. החלק הכי מפתיע? המחירים זהים למחירי מונית רגילה – שזה ממש לא מובן מאליו. בהרבה ערים, מונית נגישה עולה הרבה יותר.
פלאזה מאיור (Plaza Mayor)
פלאזה מאיור היא אחת האתרים הכי איקוניים במדריד, והיא שם עוד מהמאה ה-17. פעם התקיימו שם טקסים מלכותיים ושווקים, והיום היא ממשיכה להיות סמל תוסס להיסטוריה והקסם של העיר.
קצת מטלטל על כיסא גלגלים בגלל האבנים המשתלבות של פעם, אבל שווה ביקור. לא כל הכניסות נגישות, ממליצה להשתמש באופציית ה״מסלול הנגיש לכיסא גלגלים״ בגוגל מפס כשמנווטים לשם.
הארמון המלכותי (Palacio Real)
הארמון המלכותי של מדריד הוא הארמון המלכותי הגדול ביותר במערב אירופה – עם יותר מ-3,000 חדרים (!). המשפחה המלכותית כבר לא גרה בו, אבל עדיין מתקיימים בו טקסים רשמיים ואירועים ממלכתיים.
זה מקום שממש מרגיש כמו מסע בזמן – עם ארכיטקטורה מרהיבה, חדרים מפוארים ואוסף מרשים של אמנות, כלי נשק עתיקים וחפצים היסטוריים.
מבקרים על מוגבלויות יכולים לגשת לכניסה בצד הארמון המסומנת ״לקבוצות״ – שם בהצגת תעודת נכה תקבלו כרטיס כניסה חינם עבורכם ועבור מלווה אחד ותעקפו את התורים הארוכים בחזית הארמון.
הארמון מרווח ורובו נגיש, ויש גם שירותים נגישים במקום.
קתדרלה סנטה מריה לה ריאל דה לה אלמודנה
קתדרלת סנטה מריה לה ריאל דה לה אלמודנה נמצאת ממש מול הארמון המלכותי, והיא אחד המבנים הדתיים הכי חשובים במדריד. בניגוד לרוב הקתדרלות באירופה, היא יחסית מודרנית – הושלמה רק ב-1993, אחרי יותר ממאה שנות בנייה.
הקתדרלה מרשימה ביופייה, והיא גם נגישה ונעימה לביקור. יש כניסה עם רמפה בצד, והחלל בפנים פתוח, נוח להתניידות וקצת שונה באווירה מהכנסיות העתיקות והכבדות יותר. והכניסה? לגמרי בחינם.
מוזיאון הפראדו
מוזיאון הפראדו הוא חובה לאוהבי אומנות!
מבקרים עם מוגבלויות זכאים לכניסה חינם עבורם ועבור מלווה אחד בהצגת תעודת נכה. את הכרטיסים תקבלו בקופת המוזיאון ולהיכנס בלי להמתין בתור הארוך בכניסה.
המוזיאון נגיש לחלוטין – יש מעליות, שירותים, והמעברים רחבים ונוחים להתניידות. והאומנות? פשוט מדהימה.
פארק רטירו והגנים הבוטניים של מדריד
פארק רטירו הוא הפארק הכי מפורסם במדריד – והוא באמת מהמם. רובו שטוח, עם שבילים חלקים, ספסלים מוצלים ואפילו כמה שירותים נגישים באזורים המרכזיים. מקום מושלם לעצור בו, במיוחד בימים נעימים.
ממש ליד הפארק וליד מוזיאון הפראדו נמצאים גם הגנים הבוטניים – מקום מקסים להפסקה קצרה מההמולה. הכניסה חינמית למבקרים עם מוגבלויות ומלווה אחד. השבילים נגישים בחלקם ויש רמפות. המקום לא מאוד גדול, אבל שקט, מטופח ומשרה רוגע.
Chueca & Malasaña Neighborhoods
השכונות צ’ואקה ומלסניה מלאות באופי – בוהמיות, טרנדיות ותוססות, עם חיים מקומיים בכל פינה. האווירה שם פשוט מהממת, במיוחד אם אתם אוהבים חנויות בוטיק, גרפיטי צבעוני, או סתם לשבת בבית קפה ולבהות באנשים שעוברים.
לא כדאי להגיע לשם מוקדם בבוקר – השכונות מתעוררות לחיים רק בצהריים, ונשארות שוקקות עד שעות הלילה המאוחרות.
מבחינת נגישות – לא האזור הכי נגיש. המדרכות בחלק מהמקומות צרות, ולרוב החנויות והמסעדות יש מדרגה בכניסה.
אבל זה לא ממש הפריע לנו ליהנות – האווירה עושה את שלה.
שוק סן אנטון
שוק מודרני ונגיש לחלוטין בלב שכונת צ’ואקה. יש מעליות ושירותים נגישים במקום. אידיאלי לעצירה קלילה – לאכול משהו קטן ולהתרענן באווירה נעימה.
הצעה למלון נגיש במרכז העיר
התארחנו במלון Hotel Liabeny, והוא היה בחירה מעולה – גם מבחינת נגישות וגם מבחינת מיקום. המלון נמצא ממש ליד פוארטה דל סול, בלב-ליבה של מדריד, מה שאפשר לנו להגיע ברגל לרוב המקומות מרכזיים.
בחדר הנגיש – מקלחון עם ספסל רחצה, מאחזים במקלחון ובשירותים, וכיור צף. יש מקום לשימוש במנוף נכים מתחת למיטה.
הצוות היה אדיב וממש השתדל לעזור – כולל להזמין לנו מוניות נגישות בקלות ובחיוך. בסך הכול, הייתה לנו חוויה מאוד נוחה ונעימה שם.
