נגישות
זו הייתה הפעם הראשונה שטיילתי רק בתחבורה ציבורית כמתניידת בכיסא גלגלים, ואיזה מקום טוב יותר לנסות את זה מאשר שוויץ? מערכת התחבורה הציבורית מסודרת וקלה להבנה, אם כי אינה זולה.
לאורך כל הטיול הזה, השתמשנו באפליקציה ובאתר של SBB לתכנון מסלולים, רכישת כרטיסים ומידע נגישות. ניתן לבחור רק מסלולים נגישים ולסנן אותם לפי קטגוריות של עלייה עצמית, עלייה עם סיוע, או הזמנת סיוע בהזמנה מראש. במסלולים בהם הייתה קיימת אפשרות של עלייה עצמית, תמיד בחרנו בה, גם אם היא לא הייתה המהירה ביותר. זה איפשר לנו להיות ספונטניים עם הזמן והתוכניות שלנו. אם המסלול שבחרתם דורש סיוע, עליכם להתקשר למספר חיוג מקומי (באתר SBB) לפחות שעה לפני שעת היציאה המתוכננת.
רוב הרכבות הן בגובה הרציף עם רווח קטן בלבד ומאפשרות עליה עצמית. רק פעם אחת מצאנו את עצמנו במצב שבו הרציף היה נמוך מהרכבת, ואף אחד לא היה שם כדי לפגוש אותנו למרות שהזמנתי סיוע. למזלנו, הפרש גבהים לא היה משמעותי, ונוסעים אחרים עזרו לנו. כל דלתות הרכבת מסומנות עם שלטי מחלקה 1 או 2, עגלה, אופניים או כיסא גלגלים. נסו לעלות על אלו עם סימון כסא הגלגלים (למרות שגם המסומנים עם אופניים היו נגישים) – הם מרווחים יותר ויש בהם שירותים נגישים לכיסאות גלגלים.
במקרים מסוימים, תחנות הרכבת אינן נגישות לכיסאות גלגלים ולכן אין להן שירותי סיוע בעלייה. כל המידע על נסיעות נגישות נמצא כאן.
כל האוטובוסים שראינו היו נגישים, עם רמפה ידנית בדלת השנייה. לחצו על כפתור כסא הגלגלים ליד הדלת, והנהג יבוא לפתוח את הרמפה.
שטנו בסירות באגמים תון ולוצרן. מאוד קל ונגיש בשני המקרים.
לוצרן לבורגנשטוק
תון לספיז על אגם תון
רוב הרכבלים והפוניקולרים הם בבעלות פרטית, ומידע על נגישותם אינו זמין באתר SBB. בישנים יותר יש בדרך כלל הגבלות משקל/גודל של כיסא גלגלים, אז עדיף לבדוק ישירות מולם מראש.
לדוגמא, כאן פירטתי על פוניקולר ה- Harderbahn באינטרלקן וקשיי הנגישות בו.
אין הנחות לאנשים מוגבלי ניידות בשוויץ אלא אם הם תושבי המדינה.
Eiger Express – נגישות מלאה
Harderbahn – רק כיסאות גלגלים ידניים/קלי משקל
כרטיסי נסיעות
ישנם כרטיסי נסיעה רבים ושונים להפחתת עלויות התחבורה בשוויץ: כרטיסים לפי אזור, עיר וכו'. ה-SwissPass וכרטיס Half Fare הם הפופולריים ביותר בקרב תיירים. SwissPass כולל את כל התחבורה הציבורית, מוזיאונים רבים, כמה אטרקציות תיירותיות וטיולים נבחרים להרים. הוא לא כולל את הרכבלים והפוניקולרים בבעלות פרטית ומקנה רק הנחה חלקית עליהם. כרטיס Half Fare נותן חצי מחיר בכל התחבורה הציבורית, כולל אפשרויות בבעלות פרטית, אך אינו כולל אטרקציות. ה-SwissPass יקר יותר וניתן לרכוש אותו למשך 3,4,6,8 או 15 ימים. תוקף כרטיס Half Fare הוא 30 יום.
כאן תצטרכו לתכנן, להחליט באילו מקומות ואטרקציות תרצו לבקר ולחשב מראש. היקרים ביותר הם הרכבלים והפוניקולרים השונים.
לדוגמה, הטיול בן שמונה הימים שלנו היה עולה לנו 578 CHF ללא כרטיסי נסיעה, מעל 600 CHF עם כרטיס Swiss Pass ל-8 ימים ו-410 CHF עם כרטיס חצי נסיעה. למי שרוצה לבקר במוזיאונים רבים ולא לקחת טיולי הרים ורכבלים רבים כמונו, SwissPass עשוי להיות האפשרות הזולה יותר. ומי שמשתמש בתחבורה ציבורית רק כדי להגיע מנקודה א' ל-ב' ולא רוצה אטרקציות או טיולים, לא יזדקק לכרטיסי נסיעה.
אפשרות נוספת להוזלת עלויות ההובלה היא רכישת כל הכרטיסים מראש (לפחות חודשיים). זוהי אופציה מצוינת אם אתם אוהבים לעשות מסלול מתוכנן מראש ולדעת בדיוק לאן אתם רוצים להגיע בכל יום.